מה ההבדל בין גישה מודעת הקשר לבין גישות של רגישות תרבותית?

מה ההבדל בין גישה מודעת הקשר לבין גישות של רגישות תרבותית?

תמונה של אליאור מור יוסף

אליאור מור יוסף

מנכ"ל ומייסד מלאכת צמיחה
עובד סוציאלי (MSW) לילדים ונוער

גישות טיפוליות וחינוכיות רבות מתמקדות כיום ברגישות תרבותית, מתוך הנחה שידע על תרבויות שונות יביא לעבודה יעילה יותר מול התלמידים. עם זאת, גישה מודעת-הקשר (כאן כתבתי על מהי גישה מודעת הקשר להתערבויות עם תלמידים) מציעה מסגרת רחבה יותר, תוך התחשבות במגוון הקשרים המשפיעים על חיי התלמיד וסביבתו, מעבר לתרבות בלבד

 

מה ההבדל בין גישה מודעת-הקשר לבין גישות של רגישות תרבותית?

גישות של רגישות תרבותית מתמקדות לרוב ברכישת ידע על תרבויות ספציפיות, מתוך הנחה שהידע הזה יאפשר לקיים עבודה טיפולית וחינוכית יעילה יותר מתוך רגישות והיכרות עם ילדים מהתרבות שאיתה אנחנו עובדים.

לעומת זאת, גישה מודעת-הקשר מרחיבה את המבט ומבקשת להתייחס למגוון רחב של הקשרים, מעבר לתרבות בלבד. גישה זו מדגישה את הצורך במחשבה מעמיקה ביחס לידע ולעמדות שלנו, אנשי הטיפול והחינוך, הגישה מדגישה את החשיבות של ההבנה של יחסי הכוח בהתערבויות שלנו מול ילדים (כאן כתבתי על איך נוכל לעזור לתלמידים באמצעות גישה מודעת הקשר).

למשל, תלמיד שכל הזמן האשימו אותו ואמרו לו כמה שהוא לא בסדר וכמה שהוא לא מוצלח, עלול להרגיש שגם בבית הספר מנסים ל"תקן" אותו. גם כשהכוונת שלנו טובות וגם כשיש לנו רצון אמיתי לעזור לו וללמד אותו להתנהג בצורה אחרת, שתהיה מסתגלת יותר ותאפשר לו להשתלב עם חברים ולהגיע להישגים בלימודים.

 

לא כל הידע נמצא אצלנו

כשהידע נמצא אצלנו, כאנשי המקצוע, וכשאנחנו "בעלי הידע וההבנה", זה עלול לייצר אצל הילד הרגשה שאנחנו לא מבינים את הקשר החיים הייחודי שממנו הוא מגיע, עם ההבנה המורכבת של המשפחה והסביבה והמצב הכלכלי והשפעת התרבות והפערים החברתיים בישראל וההדרה והעוני ועוד.

לכן רגישות תרבותית לא מספיקה לנו כדי לקדם תלמידים ולעזור להם להצליח ולהאמין ביכולת של עצמם להצליח. אם אנחנו רוצים ללמד אותם להאמין ביכולת של עצמם להצליח (כאן כתבתי על איך נלמד ילדים להאמין בכוחות של עצמם להצליח), חשוב שנכיר את הגישה מודעת ההקשר (כאן כתבתי על מהי גישה מודעת הקשר), נאמץ את עקרונות ההתערבות מתוכה ונלמד את התלמידים (בצורה מותאמת לגיל שלהם), להבין איך כולנו מושפעים מהסביבה שלנו ומשפיעים עליה ומה אפשר לעשות כדי שנצליח (כאן כתבתי על איך נוכל לעזור לתלמידים באמצעות גישה מודעת הקשר).

חברת מלאכת צמיחה בע"מ הוקמה כדי לעזור לילדים ובני נוער שמרגישים שהם לא מספיק טובים ושאף אחד לא אוהב אותם. אנחנו מלמדים אותם להאמין בעצמם ולהתחיל להרגיש שהם אהובים ומוצלחים, באמצעות הפעלת קבוצות והעברת הרצאות המבוססות על גישה מודעת הקשר. לקהילת הפייסבוק שלנו: צריך כפר שלם כדי לגדל ילד. לערוץ הוואטסאפ שלנו: הערכה עצמית עם אליאור מור יוסף. המידע באתר נסמך על מחקרים מקצועיים בתחום והניסיון הטיפולי והאקדמי שלנו. עם זאת, אין לראות במידע זה תחליף להערכה וייעוץ רפואי או נפשי.
לתגובות:  elior@m-tsmicha.co.il

שיתוף המאמר:

מאמרים נוספים

חייביזם! איך נעזור לילדים שקובעים חוקים וכללים על כל דבר?

האם ילדכם נוטה לקבוע חוקים נוקשים על כל דבר? "הייתי

איך נעזור לילדים עם נטייה לחשיבה רגשית?

איך אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו להרגיש טוב יותר עם

"אני דפוק" מסרים לילדים שממזערים את הטוב ומגדילים את הרע בעצמם

מה קורה כשילדים נוטים להגזים בחשיבות שהם נותנים לטעויות קטנות?

"אני לא אצליח" ככה נעזור לילד שמנבא עתיד רע וקורא מחשבות של אחרים

הילד שלכם לפעמים חושב מחשבות כמו "בטוח כולם חושבים שאני

"אני סתם" – ככה נעצים ילד שרואה את הדברים הטובים כמקריים

"אני סתם" - שמעתם את הילד שלכם אומר משהו כזה

"נפלתי על מורות דפוקות" ככה נעזור לילדים עם נטייה להתמקד רק ברע

שמעתם את הילד שלכם אומר "נפלתי על מורות דפוקות" או

למה בחרנו בכלבנות מתועדת?

האם שמעתם פעם שלגדל כלבים גזעיים זה לא מוסרי? במאמר

"תמיד אני לא מצליח" ככה נעזור לילדים עם חשיבה מכלילה

יצא לכם לשמוע את עצמכם או את הילדים שלכם אומרים

10 טעויות חשיבה נפוצות שגורמות לפגיעה בהערכה העצמית של ילדים

טעויות חשיבה מובילות לפגיעה בהערכה העצמית וביטחון העצמי של ילדים.

"אני לא טוב בכלום" – ככה תשפרו את ההערכה העצמית של ילדים עם חשיבת "הכל או כלום"

חשיבה של "הכל או כלום" גורמת לילדים לראות את העולם

זה בסדר להשתמש בבעלי חיים לצורך טיפול רגשי? תלוי את מי שואלים

מול הביקורות ההולכות וגוברות מצד ארגוני זכויות בעלי חיים נגד

מה הוא מודל אפר"ת ואיך הוא יכול לעזור לילדים לשפר את ההרגשה שלהם?

כל כאב רגשי שאנחנו מרגישים נובע מהפרשנות שלנו לאירועים שקורים

תפקיד הרגשות

לא תמיד ילדים יודעים מה הם מרגישים, חשוב שהם יידעו

"ילדים זה שמחה", האמנם?

ילדים זה שמחה, לא? נראה שלא בדיוק. כמה באמת מדברים

כל אחד הוא "פחות" ממישהו אחר, אז מה?

ילדים רבים חווים רגשי נחיתות, לא בגלל מה שאחרים חושבים