איך נצליח להפסיק לפתור לילדים את הבעיות שלהם?

כמאמר הפתגם: "תן לאדם דג, והוא יהיה שבע ליום אחד. תן לאדם חכה, ולמד אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו." במילים אחרות, ללמד את הילד איך לעזור לעצמו ואיך לעמוד על הרגליים מאשר להאכיל אותו בדגים. חשוב שנעודד את הילדים להשקיע ביכולת שלהם לטפח את הכוחות שבהם (כאן כתבתי על איך נלמד את הילדים להאמין בכוחות של עצמם להצליח), את הפוטנציאל שלהם, שהם יידעו שהם יוכלו ללמוד כל דבר שיהיה חשוב להם.

@ron_nachshon

אפשר גם סנדלים???? מה לעשות…כאשר הילד שלכם שולט ביותר מיומנויות פיזיות או מנטליות הוא מרגיש יותר בטוח בעצמו וזה מה שנקרא בשפת הקודש ביטחון עצמי. ככל שיהיה יותר עצמאי תחושת הביטחון והערך העצמי ברוב המקרים יתחזקו גם כן. מה גם שההפך מלהיות עצמאי זה להיות תלותי ואני לא חושב שיש כאן הורה אחד שהיה רוצה שהילדים שלו יהיו תלויים באופן מוחלט באנשים אחרים מבלי היכולת להסתדר בכוחות עצמם (כמובן שבהדרגתיות ובהתאם לגיל הילד/ה). כן זה יקח זמן ללמד אותם את הדברים הבסיסים ביותר שאנחנו כבר יודעים לעשות בנקל. זה ידרוש ממכם אנרגיה וזמן שלא תמיד יהיו לכם וידרשו מאמצים רבים על מנת שילדיכם ישלטו באותן מיומנויות. אך תזכרו! מדובר כאן בהשקעה לטווח הארוך שתשתלם לכם בגדול.

♬ צליל מקורי - ron_nachshon

1. נלמד אותו איך להשיג דברים בעצמו

אם ילד רוצה להשיג משהו, במקום לדאוג להשיג לו את זה, זה לא משנה אם זה דבר שהוא רוצה מהאח או האחות או מהחנות או מהמורה שתעביר אותו מקום, במקום לסדר לו את הדבר – נעשה יותר חכם אם נלמד את הילד איך להשיג את זה לבד.  "אם אתה רוצה שהמורה תעביר אותך מקום בכיתה, בוא תחשוב איך אפשר להשיג את זה? מה אתה יכול לעשות?", להחזיר את האחריות אליו

2. נטפח את היכולת שלו לפתור בעיות

מלבד זה שנלמד אותו איך להשיג דברים ואיך לפתור בעיות, נעודד אותו לכך שהוא יכול לפתור את הבעיות לעצמו דרך זה שנראה לו שאנחנו סומכים עליו. כלומר, נטפח תמיד את הכוח והיכולת שהילד יחשוב נכון איך לפתור בעיות. זה הרבה יותר חשוב מאשר שהוא ישיג את הדבר בפועל, הניסיון הוא החשוב

3. נהיה זמינים עבורו

חייבים להחדיר בילדים את האמונה שהם יידעו שהם יכולים להצליח. החוכמה היא לא רק לומר: "אתה מסוגל", או "אתה יכול להצליח, אין מה שיעצור אותך", החוכמה היא ללמד אותם איך לעשות את זה, איך להצליח (כאן כתבתי על איך נלמד ילדים שאם הם לא ישקיעו הם לא יגיעו לתוצאות). לטפח בהם את היכולת והחשיבה שהם יבואו אלינו וישאלו אותנו איך להשיג את הדברים וכך בכל בעיה וקושי שהם פוגשים בחיים, למשל ילד בוכה ומגיע הבייתה עם איזה קושי, במקום לעזור לו ולסדר את הדבר, צריכים לעזור לו וללמד אותו להיעזר בנו כדי לפתור בעצמו

4. נפסיק עם הפתרונות המיידיים

לפעמים קשה לנו לראות את הילד שלנו מתוסכל, כשהוא מנסה ולא מצליח, ואז אנחנו בקלות מיידית פותרים לו את הדבר שקשה לו. למשל מבקש מועד חוזר למבחן שפספס, או שהמורה נתנה איזה עונש לילד או לא מסכימה להחליף מקום, יש הורים שמתקשרים למורה כדי להסביר לה או לבקש ממנה. זה בעייתי כי אמנם פתרנו את הבעיה הנקודתית באותו הרגע, אבל לא לימדנו את הילד איך לפתור את הבעיות של עצמו. וככה בכל דבר נלמד אותו איך לעשות את זה, גם אם בטווח הקרוב לא פתרנו לו את הבעיה ולפעמים הילד מרגיש כאילו שאנחנו לא רוצים לעזור לו אבל זו הדרך הנכונה

5. נשאל את עצמנו: מה עוזר בעזרה?

לא לתת לילדים את הדג אלא ללמד אותם איך לדוג ואיך להתמודד. אם נשקיע בכך מחשבה, אין ספק שהם יגדלו להיות חזקים ובעלי יכולת התמודדות. יש גבול כמה אפשר לעזור לילדים ויש גבול כמה אנחנו יכולים להיות צמודים אליהם. יום אחד הם ילכו לצבא, יעברו דירה, יהיו בזוגיות, הם לא ידעו להסתדר אם לא נלמד אותם איך לגלות יוזמה ואומץ ואיך לעזור לעצמם

6. נזכור את ההשלכות של התלותיות

כואב הלב, בכל תחילת שנה אני רואה את הבעיות האלו, בתיכון, במעבר לחטיבה יש המון קשיים. אני שומע על ילדים שמתקשרים להורים, לא יודעים מה לעשות, "אמא תיקחי אותי". מקרה אמיתי שסיפרה לי מורה של ילד בכיתה ז' שהתקשר לאמא שלו מבית הספר ואמר לה: "אמא אני צמא אני לא יודע מה לשתות" והאמא ניסתה לייעץ לו בטלפון מרחוק מה לעשות, אמרתי ריבון העולמים, מה נסגר? שיפתור לעצמו, שייקח מים, שיקנה לעצמו פחית, שישאל ילדים איפה אפשר למלא את הבקבוק. שינסה להתמודד. איך ילד כזה יצא לעולם? איך הוא יסתדר בעבודה? בחיים? בצבא?