
אליאור מור יוסף
מנכ"ל ומייסד מלאכת צמיחה
עובד סוציאלי (MSW) לילדים ונוער
כדי שילדים יוכלו להאמין בכוחות של עצמם להצליח (כאן כתבתי על איך נלמד את הילדים להאמין בכוחות של עצמם) חשוב שנלמד אותם שכל דבר שאנחנו משיגים בחיים הוא תוצאה של משהו שעשינו. חוק סיבה ותוצאה – זאת אומרת כך, כמו שיש חוק של כוח משיכה, כך יש חוק שנקרא הסיבה והתוצאה
חוק הסיבה והתוצאה
אם אכנס למטבח ואעשה לעצמי קפה, אשים חלב וקפה ואשתה ואז אראה שהקפה לא מתוק. אם אעשה שוב את אותו הדבר ואכין כוס קפה חדשה, עדיין הקפה לא יהיה מתוק. גם אם אגיד תהילים וגם אם אתפלל בכוונה מרובה. למה? כי לא הכנסתי סוכר. אם יש סוכר בקפה זה בהכרח אומר שמישהו הכניס לשם את הסוכר. הסוכר לא נכנס מעצמו. כל חיי גדלתי בישראל והשפה המקורית שלי היא עברית, אם אני יודע לדבר איטלקית (לא באמת), זה מכיוון שלמדתי לדבר איטלקית, נניח כי היה חשוב לי. זה לא שקמתי בוקר אחד ובום, בבת אחת כל השפה נכנסה לי למוח באורח פלא
1. נסביר שהצלחה היא תוצאה של השקעה
כשאנחנו עושים משהו בחיים יש תוצאה הכרחית שחייבת לבוא כפועל יוצא של מה שעשינו. אם בנאדם נוסע לתל אביב, בלי שהוא היה נוסע הוא לא היה מגיע. אם אני עולה על רכבת לחיפה אין סיכוי שאגיע לירושלים, נכון? אם אני רוצה להגיע לירושלים אני חייב לעשות את הפעולות שיביאו אותי לשם ועד כמה שזה נשמע פשוט, הרבה פעמים ילדים (והורים) מצפים לתוצאות אבל הם לא משקיעים את מה שנדרש להשקיע כדי להגיע לתוצאה הזו. למשל אם יש ילד שרוצה להצטיין בלימודים. מה נדרש ממנו כדי להגיע לזה? אין ספק שאם הוא לא ישקיע בלימודים, גם כשאין לו חשק, אין סיכוי שהוא ידע טוב את החומר ויצטיין. יש ילדים (ולא רק) שרוצים להצליח בלי להשקיע. זה לא עובד ככה. אנשים מצליחים כי הם השקיעו ועשו דברים כדי להצליח
2. נלמד את הילד שלמעשים יש תוצאות
כאמור, כל מה שנבחר לעשות בחיים יוביל אותנו למקום מסוים וגם כל מה שלא נבחר לעשות בחיים יוביל אותנו למקום מסוים. "בכל התנהגות שאתה עושה, תחשוב מה התוצאה של המעשים שלך". זה נכון גם בתחום החברתי ובכל תחום. ילד שרוצה שיהיה לו מעמד חברתי גבוה בכיתה, הוא רוצה שילדים יאהבו אותו אבל כששואלים אותו, "מה ההתנהגות שלך, למה שמישהו יאהב אותך?" אז מתברר שהוא אוהב לצחוק על ילדים אחרים, הוא לא משקיע בלימודים ומזלזל וילדים רואים את זה, הוא לא רוצה להתאמץ או לקבל על עצמו אחריות, "אז איך אתה מצפה שילדים יכבדו אותך ויאהבו אותך?", איך ילד מצפה שאחרים יעריכו אותו ושיהיה לו מעמד חברתי טוב, אם הוא לא עושה את מה שנדרש כדי שיהיה לו את המעמד הזה? ועד כמה שזה נשמע פשוט כשאני שואל ילד "למה שילדים ירצו לדבר איתך ולהתחבר אליך?", לפעמים הוא עונה "כי הם רוצים חברים", וזה לא נכון. מה מניע אנשים, מה מושך אנשים, מה גורם לילד לאהוב ולכבד ילד אחר? צריך לעשות פעולות שיגרמו לילדים לאהוב אותך ועוד יותר – לא לעשות פעולות שיגרמו לילדים לא לאהוב אותך.
לפעמים אני שואל הורים שרבים עם הילדים בבית ויש להם בעיות: "מה ניסית להישג בזה שצרחת על הבן שלך?" והם משיבים: "שידע שאי אפשר להתנהג ככה בבית שלנו". ואז אני שואל: "השגת את המטרה?". "לא". ברור שלא, אם זה היה עובד, הוא לא היה צריך לצעוק כל יום מחדש. אם אתה עושה דבר ורואה שהתוצאה לא שונה אז תשנה גישה.
אלברט איינשטיין אמר: "אי שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות"