מה היא הקשבה פעילה לילדים ולבני נוער ולמה היא חשובה?

מה היא הקשבה פעילה ולמה היא חשובה? לא אחת הילד מספר משהו שקרה לו והנטייה הטבעית שלנו היא להסביר ולתת פתרונות באופן אוטומטי. מה יקרה אם רגע לפני שנמהר לתת פתרונות, ננסה להקשיב באמת? רק להקשיב. 

פסיכולוג אחד אסף את בתו מהגן כשהיא ממררת בבכי. כששאל מה קרה, בתו השיבה, בין הדמעות, "יעל דרכה על כל הנמלים והן מתו". רצה הגורל ואותו פסיכולוג היה מומחה בהשפעת מוות על ילדים.

הוא ידע שבגיל הגן, בערך בגיל של בתו, ילדים מתחילים לעסוק במוות, ושזה עיסוק לא פשוט. לכן מיד התחיל לדבר איתה על מעגל החיים, להבהיר שהנמלים לא סבלו, שיש הרבה נמלים, שזה בטח קשה לה אבל צריך לזכור ש… הבת קטעה אותו. "לא אבא", היא הבהירה. "היא דרכה על כולן! היא לא השאירה לי אף נמלה לדרוך עליה".

חוסר הקשבה פעיל

הסיפור הזה הוא סיפור אופייני על משהו שאפשר לכנות אותו חוסר הקשבה פעיל. מדובר בחוסר הקשבה שבזמן שעוסקים בו "משקיעים" בילד. לא מדובר במצב המוכר ומעורר האשמה של חוסר-הקשבה "סתם", שבו הילד מדבר ואנחנו בנייד או עמוק בתוך הראש שלנו. את זה כולנו מכירים, ולפי כוחנו חוזרים להקשיב.

@eliormoryosef

הפסיכולוגית שרון צונץ בריאיון עם אליאור מור יוסף בפודקאסט מלאכת צמיחה #להמשיךבחיים #אליאורמוריוסף #מלאכתצמיחה #להטבטוק #החייםהסודייםשלבניה5

♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

מה הייתם אומרים לבן 15 שאומר ככה:
"בית ספר זה דפוק. לומדים רק דברים משעממים שלא עוזרים לך בחיים. החלטתי לא ללכת לאוניברסיטה או מכללה ממילא. לא צריך ללמוד כדי להיות מישהו חשוב. יש עוד דרכים ואני מכיר הרבה אנשים שהצליחו, ראיתי ביוטיוב"?
מאתגר, נכון?

מה אנחנו עושים במקום להקשיב?

@eliormoryosef

"המורה מחפשת אותי" תמר לנגבורד, המורה מהטיקטוק, בריאיון עם אליאור מור יוסף בפודקאסט מלאכת צמיחה #אליאורמוריוסף #מלאכתצמיחה #מורה #ביתספר #המורהמהטיקטוק

♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

בואו ניקח את הדוגמה של ילד שאומר: "אני לא הולך לבית-ספר, המורה שונאת אותי"

1. מייעצים, פותרים

"אולי תדבר איתה? הדברים האלה יכולים להשתנות, אתה רוצה שאני אדבר עם המורה?"

2. מסבירים, מחנכים, מתווכחים הגיונית

"כל הילדים לא רוצים לפעמים…", "איך תסתדר בלי בגרות? במה תעבוד?"

3. משבחים, מסכימים

"היא לא בסדר שנותנת לך הרגשה כזאת. כל הכבוד שאתה לא מקבל את זה."

4. קוראים לו בשמות, מפרשנים

"מתבגר טיפוסי", "מערכת החינוך בישראל"

5. מנחמים שיהיה בסדר

"איך היא יכולה לשנוא ילד מקסים כמוך? לא יכול להיות"

6. מתחקרים כדי לפתור את הבעיה בעצמנו

"ממתי זה התחיל? זה אחרי יום ההורים? זאת המורה החדשה, הפרחה הזאת ששומעת אייל גולן?"

איזה מסר אנחנו מעבירים לילד?

כשאנחנו אומרים משהו לילד, אנחנו גם אומרים משהו על הילד וזה מעביר לו מסרים על עצמו שהוא לא מסוגל לפתור בעיות לבד, שאנחנו מבינים יותר טוב ממנו, שאנחנו לא סומכים עליו, שאין לנו כוח לשמוע ושאנחנו ממהרים לקפל מהר את השיחה, שאנחנו יודעים יותר טוב ממנו ואנחנו אלה שנפתור לו את הבעיה, שהבעיה שלו היא באחריות שלנו (ממש לא!) ועוד. תחשבו עלינו איך אנחנו מרגישים כשעונים לנו ככה ולפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה רק שיקשיבו לנו. המסרים שעוברים לילד הן:

1. הדעה שלי יותר חשובה משלך

2. אני יודע ואתה לא

3. תספר לי מה עובר עליך כדי שאלמד אותך מה לעשות (למה?)

4. "מלחיץ לעסוק ברגשות"

למה אנחנו מפחדים כל כך מעיסוק ברגשות? למה אנחנו ממהרים לפתור לילד את הבעיות ולא מאפשרים לו לחוות את הרגשות שהוא מרגיש? גם אם הם לא נעימים. זה חלק מהחיים. חשוב שנעביר את המסר שמותר להרגיש הכל

הקשבה מאפשרת

1. אי-התערבות

הילד בונה משהו. תנו לו לעשות את הטעויות שלו. למה להתערב?

2. שתיקה. בזמן שהילד מדבר

פשוט להיות בשקט ולתת לו לומר את כל מה שיש לו. עובד מדהים

@eliormoryosef

זה לא שיעור לשון. הפסיכולוגית שרון צונץ בריאיון עם אליאור מור יוסף מתוך הפודקאסט מלאכת צמיחה #אליאורמוריוסף #מלאכתצמיחה #צמיחהפוסטטראומטית #להמשיךבחיים #החייםהסודייםשלבניה5

♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

3. הקשבה פעילה

להתעניין ממקום אמיתי. מיד אסביר איך

ללמד אותם לקחת אחריות

אחת הסיבות המרכזיות שחשוב להקשיב לילדים בצורה פעילה היא כדי ללמד אותם לקחת אחריות על הבעיות שלהם ולפתור את הבעיות בעצמם. נניח שטיפלנו בבעיה הספציפית של הילדה היום, זה לא יפתור את הבעיות בהמשך. אנחנו רוצים ללמד ילדים לפתור את הבעיות לעצמם ולקחת עליהן אחריות, הם יכולים לשאול אותנו ולהיעזר בנו אבל שזה יבוא מהם. כמאמר הפתגם: "תן לאדם דג, והוא יהיה שבע ליום אחד. תן לו חכה, ולמד אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו"

הקשבה פעילה – אז מה כן להגיד?

"אבא, אני רוצה להירשם לחוג פיתוח קול".
תגובה של חוסר הקשבה: "למה את צריכה את זה? את כבר בהרבה חוגים?".
במקום זה אפשר לנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים ולומר:

1. וואלה?
   
   
2. באמת?
   
   
3. אה-ה.
   
   
4. ספרי לי מהתחלה.
   
   

המסרים שאנחנו מעבירים ככה לילד שלנו הם: אתה חשוב, יש לך זכות לדעותיך ולזווית הראייה שלך, אני יכול ללמוד ממך, אתה מעניין אותי, אני רוצה לדעת מה עובר עליך והרבה פעמים התשובות יגיעו מתוכם.

הקשבה פעילה

שלב ראשון – בילד עולה צורך/רגש – אני מפחדת מהחושך בחדר שלי

שלב שני – הילד מקודד את הצורך – "אבא אני לא רוצה לישון עדיין"

שלב שלישי – ההורה מגיב לקוד שהבין – "עוד משחק אחד ודי"

 
מה צריך כדי לבוא בגישה הנכונה להקשבה?

• לרצות לשמוע מה יש לילד להגיד
  
  
• לרצות לעזור לו. אם לא, חכה לרגע שאתה כן
  
  
• לרצות לקבל את התחושות שלו. זה קשה
  
  
• לזכור שרגשות הם זמניים – אחרת מפחדים מהן
  
  
• לקבל את השוני של הילד ממך: הוא לא רואה את הדברים כמוך
  
  

  @eliormoryosef

  למה הורים חושבים שהם צריכים לשלוט בילדים? שרון צונץ בריאיון עם אליאור מור יוסף מתוך הפודקאסט מלאכת צמיחה פרק 6 #אליאורמוריוסף #להמשיךבחיים #מלאכתצמיחה #פודקאסטוק #הורים #החייםהסודייםשלבניה5

  ♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

מתי נשתמש בהקשבה פעילה?

• כשהבעיה היא בבעלות הילד – זה עוזר לילד לאוורר אותה, ואפילו לפתור אותה, בעצמו
  
  
• לא כשהבעיה היא של ההורה
  
  
• כשיש לך ולילד פניות נפשית ומעשית (זמן לשמוע את התשובה)
  
  

איפה אנחנו נופלים?

1. משתמשים בהקשבה פעילה כשיטה מניפולטיבית להשיג את שלנו
   
   
2. פותחים את הדלת להקשבה פעילה, ואז טורקים אותה ונעלמים
   
   
3. עושים כמו תוכי בצורה מאוד מלאכותית
   
   
4. הקשבה נטולת אמפתיה והבנה למקום של הילד: למה?
   
   
5. כי אנחנו מפחדים להרגיש רגשות (של הילד ושל עצמנו)
   
   
6. כי אנחנו מאמינים שההקשבה היא על חשבוננו ומבזבזת לנו את הזמן
   
   
7. צורך בשליטה – "אני המבוגר האחראי, אני לא רוצה להתפרק מול הילד"
   
   

ומה נעשה במצבים שבהם הילד עושה משהו שאנחנו לא רוצים שיעשה? כתבתי על זה כאן