טיפול בבני נוער שפוגעים בעצמם

טיפול בבני נוער שפוגעים בעצמם

אם קראתם את המאמרים הקודמים שכתבתי על פגיעות עצמיות בקרב בני הנוער, הגורמים לפגיעות העצמיות ואלמנט ההתמכרות שיש בהן בקרב מתבגרים אז טוב שכך וכעת הגיע השלב לקרוא על טיפול בפגיעות עצמיות בקרב מתבגרים במאמר הנוכחי. אם עוד לא קראתם את המאמרים הקודמים, אני מזמין אתכם (ומציע) לקרוא מעט על התופעה עצמה, לפי שתקראו על אופן הטיפול בה

סכמה תרפיה

ד"ר ג'פרי יאנג פיתח את גישת הטיפול שנקראת "סכמה תרפיה", זו בעצם שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת תאוריה וטכניקות מטיפולים אחרים, כולל טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), תאוריית ההתקשרות, פסיכולוגיית העצמי, וטיפול בגשטאלט. לפי גישה זו, לכולנו יש סט של צרכים רגשיים אוניברסליים, המופיעים החל מילדות וממשיכים להתקיים איתנו לאורך כל החיים. למשל צורך בביטחון, אמון, הגנה, והכוונה. כשאחד הצרכים שלנו לא מסופק, אנחנו חווים מצוקה. הגישה מדברת על סגנונות התמודדות וסכמות עצמי. על פי גישה זו, אצל מתבגרים שעושים שימוש בפגיעה עצמית, יכולים לבוא לידי ביטוי ארבעה סגנונות שונים ומצבי "מודים" שונים.

 

ארבעת המודים:

  1. מוד של הילד הפגיע – זה בעצם מוד של מתבגר שמרגיש שהוא פגיע, כואב, נטוש, דחוי ופגוע, מדובר על אותם מתבגרים שחוו פגיעות בילדותם.
  2. מוד של הילד הכועס – מתבגר במוד זה יכעס על היחס שמקבל, על הפגיעה, על הניצול, על הדחייה שהוא חווה, המון כעס ועוינות כלפי ההורים ובכלל.
  3. מוד של המגן המנותק – זה מוד מורכב שכולל בתוכו את הצורך להגן ולהתנתק מהסביבה.
  4. מוד של ההורה הפוגע – הזדהות עם התוקפן, בנות נוער ובני נוער, שמפנימים את הדמויות שפגעו בהם בילדותם ומזדהים איתם, מסכימים איתם ובעצם חושבים שהפגיעה הגיעה אליה.

 

להבין מה המניע לפגיעה ולשקף אותו למתבגר

בטיפול במתבגר שפוגע בעצמו, אני בדרך כלל מנסה תחילה להבין מה מניע אותו לפגוע בעצמו, יכולות להיות הרבה סיבות לפגיעה עצמית, כפי שפירטתי כאן. כדי שיהיה אפשר לסייע למתבגר שפוגע בעצמו, חשוב להבין תחילה מאיזה מוד הוא פוגע בעצמו. ד"ר ג'פרי יאנג אומר שתמיד נער או נערה שפוגעים בעצמם יהיו במוד מסוים אחד בזמן נתון, אפשר לנוע בין המודים השונים, לשיטתו, אך בזמן נתון ההרגשה תהיה של מוד מסוים.

  1. המוד של הילד הפגיע – נראה שהוא חווה פלאשבקים, פוגע מול אלו שפגעו בו ועוד, זו הדרך שלו לווסת את הרגשות שלו (וויסות רגשי).
  2. המוד של הילד הכועס –  נראה שהפגיעה נועדה לפגוע במישהו אחר "פגעו בי ולכן אפגע בהם בחזרה", או "אם אפגע בעצמי, אז אבא שלי ייפגע". במוד הזה המתבגרים לא יסתירו הפגיעה. היא תהיה גלויה.
  3. המוד של המגן המנותק – נראה שהפגיעה היא כדי לצאת ממצב של ניתוק וכדי להתרחק מהסביבה.
  4. המוד של ההורה הפוגע – נראה תכנים של הזדהות עם התוקפן ועונשים עצמיים.

אם כך, הטיפול בנער או נערה שפוגעים בעצמם יתחיל בזיהוי או הבנה מאיזה מוד הפגיעה מגיעה, ובהמשך גם לאפשר לנער או לנערה לזהות את המוד הזה שממנו הפגיעה מגיעה ולשקף לו את המניע לפגיעה. כלומר, לשים לב איך "המודים" באים לידי ביטוי ואיך הם מפעילים אותו.

 

להתמודד עם המניע לפגיעה ברמה החווייתית בטיפול

לאחר הזיהוי של המניע לפגיעה העצמית, להתמודד עם המוד ברמה החווייתית בטיפול.

  1. במוד של הילד הפגיע – למשל להסתכל על הילד הפגיע, ולחשוב כהורה מיטיב, מה הילד הזה צריך? מה יעזור לו? מה החסירו ממנו?
  2. במוד של הילד הכועס – להציע אם המתבגר יכול לדבר, בחדר הטיפול, באופן דמיוני, מול הדמות עליה כועס, ולדבר איתה, להאשים אותה, לכעוס עליה בטיפול ולא להפנים הכל לתוך עצמו.
  3. במוד של המגן המנותק – במצב של דיסוציאציה/ניתוק נעשה שימוש בטכניקות של קרקוע (מלשון קרקע), אלו טכניקות שנועדו לצאת מניתוק ולהיות בכאן ועכשיו. למשל ללמד את הנער להיות במצב של כאן ועכשיו, למשל לתאר את כל מה שכחול בחדר, זה מאלץ אותו לצאת מתוך השקיעה העצמית ולשים לב למרחב שסביבו, לשים לב לידיים שנוגעות במשענת.
  4. במוד של ההורה הפוגע – נדבר בטיפול, באופן דמיוני, עם הדמות הפוגעת, נדבר על מה הילד זכאי לו, נדגיש את ההבנה של מה אני זקוק ומה אני צריך כדי לצאת כנגד האשמות המגוחכות של האדם שפגע בי, כדי להפחית את ההזדהות עם האדם הפוגעני.

 

בעצם מדובר בניסיון להוביל את המתבגר לעשות פעולה אחרת שאינה מהווה פגיעה עצמית ברקמות הגוף. במקרים מסוימים, כשטכניקות רבות לא הצליחו, שמעתי על בני נוער שמדווחים שלהניח את הידיים על קרח מאפשר להם להירגע. הקרח מאפשר לחוות כאב פיזי בלי לפגוע ברקמות הגוף. באופן כללי טיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים הוא טיפול מורכב ולא פשוט. רוב הטיפולים שהוצעו בעבר לפגיעות עצמיות בקרב בני הנוער לא הוכיחו את עצמם כיעילים מבחינה מחקרית. אני מביא כאן רשימה חלקית של טיפולים שלא נמצאו מחקרית כיעילים לטיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים:

 

טיפולים שלא נמצאו כיעילים מחקרית לטיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים

  1. היפנוזה
  2. לעשות חוזה אישי שאסור לפגוע
  3. להגיב ולהציב גבולות
  4. פסיכותרפיה קבוצתית בקבוצה בה כולם פוגעים בעצמם
  5. תרפיות הרגעה
  6. טיפול שמדגיש את הנושא הפסיכו חינוכי ונותן מידע וגם לא טיפול בנזעי חשמל.

 

אילו טיפולים נמצאו מחקרית כיעילים לטיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים?

  1. CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי – במחקרים עדכניים נמצא שהוא היעיל ביותר לטיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים. בעצם קיימות מחשבות ספציפיות שאנחנו מנסים להכחיד בטיפול במתבגרים, למשל המחשבה שפגיעה עצמית היא לגיטימית, בפגישות הטיפוליות אנסה להטיל את המחשבות הללו בספק ולערער אותן. או המחשבה של המתבגרים שהעצמי והגוף הם נפרדים וראויים לענישה, או המחשבה שצריך לעשות פעולה חיצונית מעשית כדי להפחית רגשות בלתי נעימים ושפעולה גלויה היא דרך לתקשר עם אחרים. תוך כדי שאלות ודיון במפגשים הטיפולים אני מנסה לערער על אותן מחשבות לא מיטיבות. באופן כללי הניסיון הוא ללמד את המתבגר לעשות פעולות והתנהגויות אחרות לווסת את הרגשות שלו ולא באמצעות פגיעה עצמית. למשל: כל פעם שנערה מרגישה מצוקה גדולה שתיקח דף ועט ותרשום מה היא מרגישה. מניסיון זה נמצא כיעיל להפחתה של המצוקה הרגשית. או למשל טכניקות שנמצאו כיעילות לוויסות רגשי: הכנסת ידיים למי קרח או ספורט. גישת הטיפול שהוכחה מחקרית כהכי יעילה לטיפול במתבגרים עם פגיעות עצמיות היא גישת הטיפול ה-DBT, מתבססת בין היתר על לימוד טכניקות לוויסות רגשי. וזה הדבר החשוב ביותר כדי שמתבגרים ילמדו להתמודד טוב יותר עם הרגשות שלהם, כדי להפחית את המצוקה הרגשית וללמוד תיקוף (וולידציה) כדי להרגיש יותר טוב. החיסרון, אולי, שיש בטיפול כזה, הוא שטיפול כזה מאוד גדול וכולל המון מרכיבים ומתבסס על כל מיני טכניקות ומיומנויות ולא כולן כוללות ויסות רגשי, כך שלא תמיד התכנים יהיו רלוונטיים למתבגרים שפוגעים בעצמם, אלא יותר לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית. אני מאמין בהתאמה אישית של התהליך הטיפולי עבור המטופל. כלומר, ממש לתפור את הטיפול למטופל. אני עושה שימוש בטכניקות מתוך גישה ה-DBT במידת הצורך.
  2. טיפול פסיכו-דינאמי – הטיפול השני שנמצא כיעיל מחקרית בפגיעות עצמיות אצל בני נוער הוא הטיפול הפסיכו-דינאמי. הגישה הדינאמית לא מתייחסת לטיפול כטיפול בפגיעה עצמית, אלא ההתייחסות היא שהפגיעה העצמית מבטאת סימפטום של מצוקה נפשית ומטרת הטיפול היא להגיע אל מקור הבעיה. ובעצם המטרה הכי גדולה בטיפול כזה היא לעזור למתבגר להפחית את הרגשות באופן מילולי במקום באופן פיזי של פגיעה עצמית. הפגיעה העצמית ממלאת הרבה תפקידים בחיים. המתבגרים לא מצליחים לנסח את המצוקה ולא מוצאים את המילים לבטא את מה שהם מרגישים. הטיפול הדינמי שם דגש על שחזור של חוויות של פגיעה והתעללות בילדות, המטרה היא שהמתבגר יבין מה הפגיעה העצמית באה לבטא, אולי זיכרונות מודחקים וכדומה. הגישה סוברת כי ככל שהמתבגר יהיה יותר במגע עם הזיכרונות הפוגעים והכואבים כך יפחית את הצורך בפגיעה העצמית. כלומר לעלות למודעות חלקים פגועים מן העבר ולנסות לעשות תיקון.

 

גישה אינטגרטיבית (משולבת)

המחקר העדכני בתחום הטיפול בפגיעות עצמיות בקרב מתבגרים מראה שאם אנשי ונשות טיפול לא מספיק מבינים מה המקור לפגיעה העצמית אז הטיפול יהיה פחות יעיל. במובן הזה נכון אולי לעשות איזה שהוא שילוב בין גישת הטיפול ה– CBT לגישת הטיפול הדינאמית. מצד אחד לעורר מודעות לפגיעה העצמית ולמה היא מייצגת בחיים ומאיפה היא מגיעה (הגישה הדינאמית), אך תובנה לכשעצמה לא מספיקה, יש צורך בטכניקות ממשיות שיעזרו למנוע את הפגיעה העצמית (טיפול CBT). לכן צריך לשלב מעבר למודעות והמקורות, אלא גם איך אפשר להפסיק את הפגיעה ומה הם המחירים שהמתבגר נאלץ לשלם בעקבות הפגיעה? אולי הצלקות על הגוף, המרחק מאחרים, העובדה שיש תמיד סיכון ועוד. חשוב לי בטיפול לשים גם את המחירים שהמתבגר נאלץ לשלם על השולחן ולהעניק פרקטיקות וטכניקות שיאפשרו להפסיק את הפגיעה העצמית. אני מטפל בגישה אינטגרטיבית (משולבת) וכמו שציינתי, אני מאמין בהתאמה אישית ותפירה של הטיפול לפי כל מטופל בהתאם לצרכיו.

 

מי מטפל במטפל.ת?

לא אחת בקרב מטפלים יש קושי סביב טיפול במתבגרים שפוגעים בעצמם – כשיש פגיעה עצמית יש איזה שהוא אנטגוניזם כלפי המתבגר. מהניסיון שלי, ההסתכלות של חלק מהצוותים היא שמדובר באיזה שהוא מעשה שהוא כזה מניפולטיבי, ואז לפעמים מתבגרים אומרים שהפגיעה העצמית היא ניסיון אובדני, כי קשה להם לומר לצוות שזו פגיעה עצמית כי הם רוצים שיתייחסו אליהם ברצינות.

במובן הזה הברית הטיפולית, הקשר עם המתבגר והיחסים שנוצרים בטיפול, הם החשובים ביותר. במקרים כאלה, אפשר לומר שבעצם הפגיעה העצמית היא איזו שהיא פגיעה בקשר. זו פגיעה גם באדם שיושב מול המתבגר בטיפול. כי אנחנו, כמטפלים, לא יכולים להיות אדישים מול אנשים סביבנו. כשמתבגר מספר שפגע בעצמו, הוא גם פוגע במי ששומע את זה וקשה לו להכיל את זה. הוא גם פוגע בהורים, במטפלים, בכל מי שחשוף למעשה הפגיעה. זה נושא שלא מדובר בתוך הטיפול בדרך כלל , על המחירים שאחרים משלמים ועל איך שזה מתקיף את הקשר עצמו.

במקרים כאלו אני מזכיר לעצמי עד כמה חשוב שאהיה ער כמטפל, למה שמקרים של פגיעה עצמית עשויים לעשות לי. ולנסות שזה לא יניע אותי בתוך הטיפול. כלומר, לנסות להיות במקום שמכיל ומבין ולא במקום שכועס ומאשים את המתבגר. ואם זה עולה בי, כמטפל, אני מאמין שנכון אפילו לדבר על זה עם המתבגר. כלומר על מה הפגיעה העצמית שלו, עושה לי, כמובן במידה וזה מתאים לטיפול. יצא לי בעבר לומר בפגישה עם נער "דווקא זה שאתה פוגע בעצמך, זה גורם לי לדאוג, זה גורם לי להרגיש שאתה לא סומך עליי ושאתה לא רואה בי כמישהו שיעזור לך". אני בעד שקיפות ושיח פתוח בטיפול. במקרים כאלו חשובה הדרכה קלינית מקצועית ומומלץ גם קבוצת עמיתים של אנשי ונשות מקצוע שבה אפשר לשתף, להתייעץ ולהתלבט.

 

כאן כתבנו על פגיעות עצמיות בקרב בני נוער

כאן כתבנו על אלמנט ההתמכרות של פגיעות עצמיות בקרב בני נוער

כאן כתבנו על הגורמים לפגיעות עצמיות בקרב בני נוער

אנחנו בחברת מלאכת צמיחה עוזרים לתלמידים עם הערכה עצמית נמוכה להתחיל להאמין בעצמם ולהרגיש שהם יותר אהובים ומוצלחים באמצעות קבוצות והרצאות במודל קהילתי שמאפשר לתלמידים להתחבר ולהרגיש שייכות לחברים ולקהילה – בשיתוף השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך. המידע המובא באתר נסמך על מחקרים מקצועיים בתחום והניסיון הטיפולי והאקדמי שלנו. עם זאת, אין לראות במידע זה תחליף להערכה וייעוץ רפואי או נפשי. ליצירת קשר

מוזמנים להצטרף לקהילת הפייסבוק שלנו צריך כפר שלם כדי לגדל ילד 

שיתוף המאמר:

מאמרים נוספים

חוג או טיפול?

איך נספר לילד שלנו שהוא הולך לטיפול? חשוב בכלל שנשתמש

מלחמה של גיבורים

הפרויקט מלחמה של גיבורים מעלה סיפור גבורה אחד ביום ומנגיש

שאלות על רגשי נחיתות וביטחון עצמי

כלים יעילים לשימוש עצמי לילדים ונוער לשיפור הביטחון העצמי והערך

תפקידם של צוותי החינוך בקידום שייכות וחוסן לילדים

על תפקידם של צוותי החינוך בקידום שייכות וחוסן לילדים. החיים

איך טיפול באומנות יכול לעזור לילדים ובני נוער?

בין אם אתם או ילדיכם מתחברים לאומנות או לא, וודאי

טיפול בבני נוער שפוגעים בעצמם

טיפול בפגיעות עצמיות אצל מתבגרים הוא מורכב ולא פשוט. אילו

פגיעות עצמיות כהתמכרות בקרב בני הנוער

מיטל גליק, חוקרת ישראלית, עשתה מחקר והראתה איך כל מיני

למה בני נוער פוגעים בעצמם?

כשחושבים על השאלה אילו מתבגרים פוגעים בעצמם יותר, מה מאפיין

שאלות לבחינה עצמית לאחר פגישת היכרות

שאלות לבחינה עצמית לאחר פגישת היכרות עם המטפל.ת מתוך קבוצת

פגיעות עצמיות בקרב בני נוער

פגיעה עצמית בקרב מתבגרים היא תופעה מרוכבת ולא פשוטה. התנהגויות

האם הילד או הילדה שלכם צריכים טיפול רגשי?

איך תדעו האם הגיע הזמן לפנות עם הילד או הילדה

איך טיפול רגשי יכול לעזור לילדים ובני נוער?

ההתלבטות לגבי הפנייה לטיפול רגשי לילדים ובני נוער אף פעם

טעות לעולם עוזרת – איך ללמד ילדים ובני נוער להתמודד עם כישלונות?

איך ללמד ילדים ובני נוער להתמודד עם כישלונות? כשהיינו ילדים

איך לדבר עם ילדים צעירים על מוות ואובדן?

ילדים צעירים תופסים אחרת מאיתנו, המבוגרים, את המוות. לעיתים הם