פגיעות עצמיות כהתמכרות בקרב בני הנוער
אני רוצה לכתוב על נושא של פגיעה עצמית כהתמכרות בקרב מתבגרים. מיטל גליק, חוקרת ישראלית, עשתה מחקר והראתה איך כל מיני מאפיינים של התמכרויות באים לידי ביטוי אצל בני נוער שפוגעים בעצמם. בני הנוער מתמכרים לתחושה, לפעילות ומתייחסים לפגיעה העצמית כדרך לפתור בעיות.
- סיבולת לפגיעה העצמית – בני נוער שפוגעים בעצמם, מעלים את רמת הפגיעה מפעם לפעם, ממש כמו אנשים המכורים לסמים. למשל הם מרגישים שהם צריכים להחמיר את הפגיעה, את העוצמה שלה, את התדירות, את האזורים בגוף ועוד.
- תלות קיצונית לסיפוק הדחף – אלמנט נוסף שמזכיר דפוס התמכרותי הוא העיסוק האינטנסיבי בפגיעה העצמית וממש התנהגות אובססיבית סביב האפשרות לפגיעה עצמית. כמו שאדם המכור לסמים, למשל, יעשה מאמצי על כדי להגיע לסם ויהיה תלותי בו. כך נער/ה מחפשים לא מעט את הכלים שמסייעים להם בפגיעה ותלותיים בה.
- זמן ואנרגיות רבות בפעולת הפגיעה העצמית והן בהקפדה על זמינותם של אמצעי פגיעה עצמית – בני הנוער משקיעים הרבה מאמצים באיתור כלים לפגיעה עצמית (למשל זכוכיות וכדומה). בבתי חולים פסיכיאטריים במחלקות לנוער (ואולי גם למבוגרים, לא יודע, לא בדקתי) אסור להכניס פחיות משקה כי המכסה עשוי לסייע בפגיעה העצמית למשל.
- מאפייני גמילה – נניח שבמחלקה פסיכיאטרית מצליחים לבודד את המתבגר מכל הדברים שמאפשרים לו לפגוע בעצמו, אצל אותם מתבגרים רואים ממש מאפיינים של גמילה, הם הופכים חסרי שקט, ממש כמו אנשים המכורים לסמים.
- פגיעה בתפקוד – אצל נערים שפוגעים בעצמם, אנחנו רואים פגיעה בתפקוד, זה יכול לנבוע מכל מיני כיוונים. מה שאנחנו עוד רואים זה שהם פוגעים בעצם במקומות בגוף כדי שלא ייראו את הפעולה הזו. זה מונע מהם למשל ללכת לים או לאירועים חברתיים וכדומה. כדי לא להיחשף.
- מודעות לפגיעה ותחושת דיסוננס או רציונליזציה – בני הנוער מודעים לפגיעה בתפקוד שלהם, בעקבות הפגיעה העצמית, מכירים בזה שזו התמכרות ושהם לא יכולים להפסיק, ואז הם נכנסים למצב של דיסוננס והתלבטות, או שמתחילים לפתח כל מיני הסברים הגיוניים והצדקות כדי להסביר את הפגיעה העצמית.
פגיעה עצמית ואובדנות
שאלה שעולה לא אחת, ולדעתי בצדק, היא מתי הפגיעה העצמית מובילה לאובדנות, או איפה עובר הגבול? כאן אין לי תשובה מוחלטת וחד משמעית בנושא. בעבר היו בטוחים שפגיעה עצמית היא חלק מייצר המוות וכדומה. אך מחקרים עדכניים מראים משהו מעניין: הרבה פעמים פגיעה עצמית היא כמו מיני ניסיון אובדני והיא בעצם הדרך של בני הנוער להימנע מאובדנות. כלומר, הדרך לקבל ייצוג של האובדנות, לקבל וויסות רגשי ולהימנע מאובדנות היא באמצעות הפגיעה העצמית. 47% מבני נוער שפגעו בעצמם אמרו שזה ניסיון להימנע מלחשוב או לעשות מעשה אובדני. זה מורכב ושנוי במחלקות, היות ואנחנו כן יודעים שבני נוער שפוגעים בעצמם נמצאים בסיכון גבוה יותר לאובדנות, כי רוב בני הנוער שיש להם התנהגויות של פגיעה עצמית, מעידים גם על מחשבות אובדניות לעיתים ובמקרים מסוימים זה נגמר באובדנות. לכן חשוב לפנות לטיפול ולהתייחס ברצינות ורגישות.
כאן כתבתי על פגיעות עצמיות בקרב בני הנוער
כאן כתבתי על הסיבות לפגיעות עצמיות בקרב בני הנוער
כאן כתבתי על הטיפול בפגיעות עצמיות בקרב בני נוער