חשיבה רגשית היא אחת מטעויות החשיבה שפוגעות בהערכה העצמית ובדימוי העצמי של ילדים ובני נוער (כאן כתבתי על 10 טעויות החשיבה שפוגעות בהערכה העצמית של ילדים ובני נוער)

ילדים עם חשיבה רגשית בונים הנחות על סמך מה שהם מרגישים ועל "תחושות הבטן" שלהם והם משכנעים את עצמם שאם הם מרגישים ככה אז זה באמת נכון וזו המציאות.

דוגמאות לחשיבה רגשית

• "אני מרגיש טיפש" (וזו הוכחה עבורי שאני באמת טיפש)
  
  
• "רוני חושב רק על עצמו" (כי אני לא מרגיש שהוא רוצה בטובתי)
  
  
• "אני מרגיש שכולם צוחקים עלי"
  
  
• "יש לי רגשות אשמה" (וזה סימן שעשיתי משהו נוראי)
  
  
• "אני מרגישה חרדה" (סימן שמשהו רע עומד לקרות)

@askyaelabraham

מכירה את המקרה שבסרטון? כנראה שברוב המקרים הן לא מדברות עלייך. ייתכן ומדובר ברגישות לדחייה, שגורמת לנו להרגיש שמדברים דווקא עלינו מאחורי הגב. חשוב לזכור כי יכולות להיות סיבות רבות להתלחששות. אולי בכלל הן מדברות על דברים אישיים שלא קשורים אלייך בכלל. לכן נרצה לאמץ פרשנויות נוספות, ולא רק פרשנות אחת. #פסיכולוגיה #ילדים #הורים #הוריםבטיקטוק #פוריו #יעלאברהם #שגיבספיר

♬ צליל מקורי - askyaelabraham

תחושות בטן היא לא המציאות

מובן שחשוב להיות ערים לתחושות הבטן שלנו, ולפעמים אנחנו מרגישים דברים לפני שאנחנו מבינים או יודעים להסביר אותם "נראה לי שהם יהיו זוג בסוף, לא יודע, יש לי הרגשה כזו". זה יכול להיות ממש בסדר אבל כשאנחנו מתייחסים לתחושת הבטן כמשהו חשוב מאוד וכמשהו וודאי ורואים בה הוכחה לנכונות הדברים, היא עלולה להתגלות כבעיה לא פשוטה.

חשוב שנלמד את הילדים להפריד בין מה שהם חושבים ומרגישים לבין המציאות. אם אתה חושב שאתה חולה, הרי זו השערה או תחושה, אבל לא המציאות. אם אתה מרגיש טיפש, לפעמים זה רק כי אתה משוכנע בזה, ולא כי אחרים חושבים את זה עליך.

איך נעזור לילדים עם חשיבה רגשית?

1. נחפש עדויות להנחות של הילד – נחפש עדות חיצונית שתתמוך בתיאוריה שלו: "מה הן ההוכחות לאמירה שאתה טיפש?, מישהו אמר לך את זה? איך נראית מציאות שבה כולם צוחקים על מישהו, ומהי ההוכחה שזה קורה לך עכשיו?"
   
   
2. נפריד בין מחשבה למציאות – נלמד אותו לבדוק אם מה שהוא מרגיש מבוסס על המציאות או רק על אפשרות שזו המציאות, כלומר על המחשבות שלו? (כאן כתבתי על מודל אפר"ת – אירוע, פרשנות, רגש ותגובה). כי לא כל מה שאנחנו חושבים זה באמת אמיתי. לפעמים אנחנו רק חושבים משהו אבל הוא מתברר כלא נכון או כנכון חלקית.
   
   
3. גם כשאתה רגוע אתה חושב ככה? – בנוסף כדאי לבדוק האם הוא חושב ככה גם כשהוא רגוע וכשטוב לו, או רק כשהוא במצב רוח רעוע, לחוץ ודואג? ואם הוא חושב ככה רק כשהוא לחוץ, אולי זו הדרך שלו להרגיע את עצמו? נלמד אותו שזה טבעי להילחץ ונלמד אותו להחליף את המחשבות השליליות במחשבות ממתנות כמו: "אני עכשיו לחוץ, זה לא אומר שכל מה שאני אחשוב זה באמת אמיתי", "אני יודע שאני עכשיו בלחץ ואני מרגיש נורא אבל אני יודע שזה תכף ייגמר ולא יימשך לנצח".
   
   
4. לעשות ניסוי – האם גם ילדים אחרים חושבים ככה על עצמם או שלהם יש הסבר הגיוני וגישה שונה? תבדוק עם שני ילדים מה הם חושבים על הנושא הזה (למשל על זה שאם ילד מרגיש שהוא לא יתקבל לנבחרת הכדורגל, האם זה באמת אומר שהוא לא יתקבל?).