כולנו מכירים את האמירה שילדים זה שמחה. אבל האם זה באמת ככה? אם תשאלו הרבה אנשים הם יספרו לכם שבוודאי שכן. יספרו לכם שהילדים הוסיפו משמעות ייחודית לחייהם, שהילדים הם ההמשכיות שלהם ושהם אוהבים לטפל בהם. וזה נכון לגמרי. מה ששוכחים לספר לנו זה שלצד הכיף הזה של לגדל ילדים, יש גם לא מעט רגעים קשים ומורכבים בכל גיל וגיל.

הגיע הזמן לדבר על זה. ילדים זה שמחה אבל גם כאב ראש לא קטן. אני חושב שיש בחברה שלנו איזו הסכמה כזו שאסור להתלונן על הקושי בגידול ילדים כי זה נתפס כלא אחראי. כי אם אני מספרת שקשה לי, שאני עייפה, שאין לי כוח לחופש ושאני מחכה כבר שהם יחזרו למסגרות, אני נתפסת כאמא לא מספיק חמה, משפחתית, אוהבת וכזו שלא מצליחה להתמודד עם דברים שאמורים להיות מאוד קלים לי.

@relevant_pod

להיות אמא זה לא מתאים לכל אחת, והגיע הזמן שנדבר על זה. רוני בשיחה פתוחה ורגישה עם עינת, מתוך ״בקרוב אצלכן״ - פרק 2 המלא בספוטיפיי, ביוטיוב ובאפליקציית רלוונט, לינק בביו 🤱🏼 #אימהות #הריון #לידה #אלהורות #היריון

♬ original sound - relevant_podcast

ילדים זה שמחה. שמהולה בעצבים ובלאגן

מותר לך להתלונן. מותר לך לומר שילדים זה לא קל כמו שסיפרו לך ושאין לך עזרה ושלפעמים הם מוציאים מהדעת ויכולים לחרפן ולוקחים ממך כוחות ומשאירים אותך מרוסקת או מרוסק. הגיע הזמן שהחברה שלנו תכיל את זה שגם להורים יש מקום ושמותר להם להתלונן. ואגב לא רק להורים. גם לצוותי חינוך.

@barbara_berzin

ילדים בנים בבית זה מכות רצח בבית בתור נוהל עבודה🔪🤷🏽‍♀️ #ילדים #ברברהברזין #עיצובפנים #פוריו #פוריוישראל

♬ צליל מקורי - Barbara berzin | עיצוב פנים

"לפעמים תלמידים מביאים את הסעיף"

יש עוד תפיסה שאומרת שמורה, אשת חינוך, חייבת תמיד לאהוב את התלמידים. כשאני פוגש את המציאות בשטח ופוגש את צוותי החינוך, אני מגלה, לא אחת, את אותו חשש שיש להורים, החשש של צוותי החינוך לומר את מה שהם באמת מרגישים. שלפעמים הילדים קשים ושלפעמים אין כוח ושלפעמים זה לא נוצץ כמו שזה נראה ולא תמיד מלאכת החינוך כזו נוצצת. וזה בסדר, כי גם המורה היא בנאדם והיא אנושית ומאוד לגיטימי שיהיה לה קשה מול הורים מסוימים או מול תלמיד מסוים. חשוב לתת יחס שווה אבל לגיטימי לגמרי להתלונן, לגיטימי לגמרי שלא הכל יהיה ורוד

@eliormoryosef

"המורה מחפשת אותי" תמר לנגבורד, המורה מהטיקטוק, בריאיון עם אליאור מור יוסף בפודקאסט מלאכת צמיחה #אליאורמוריוסף #מלאכתצמיחה #מורה #ביתספר #המורהמהטיקטוק

♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

"יש מורות ויש מורות, לא כולנו מושלמות, ולא תמיד הכל מדהים ולפעמים תלמידים מביאים את הסעיף"

לכולם קשה

הרבה מורות מספרות לי שהן רואות כיתות של מורות אחרות, איך שהן מצליחות להחזיק את הכיתה אפילו כשזו כיתה לא קלה או הורים שמספרים שהם רואים אמהות משקיעניות בגינה, סבלניות תמיד ומדברות רק במשפטים של תקשורת מקרבת ולא צועקות אף פעם ולא עייפות ותמיד בריאות ומוצלחות ואני אומר להורים האלו ולמורות האלו שלכולם קשה. איך אני יודע? כי אני מדבר עם אותן מורות שכולם חושבים שהכל מושלם אצלן ואני מדבר עם אותן אימהות שמהצד הכל נראה זוהר ונוצץ ומסתבר שהמציאות לא כזו מושלמת – גם להן קשה.

אני חושב שאם כל אחד מאיתנו היה חושף את חבילת הקשיים שלו ב"כיכר העיר" מול כולם, וכל אחד היה נחשף לקשיים של האחר, כל אחד היה רץ וחוטף בחזרה את החבילה שלו ואומר תודה לאל שזה רק זה. אלו קשיים ללא ספק, אבל קשיים שאני מכיר. המשפט של מיקה בן שאול מאוד מדויק. אנחנו רואים את ההצגות של כולם וחווים את מאחורי הקלעים שלנו

@userrrrrrr1939292

#רמזור

♬ צליל מקורי - Sdarot

אז אני בסדר?

כן. לגמרי כן ושוב פעם כן. את בסדר ואתה בסדר. אתם אנושיים. ואתם בסדר. לגדל ילדים זה קשה. לחנך ילדים זה קשה. ומותר לומר את זה ומותר לבקש אמפתיה והבנה לקושי ולא תמיד אנחנו רוצים עצות וטיפים והסברים ולפעמים כל מה שבא לנו זה שחברה תגיד לנו "אחותי, אני מבינה אותך, בואי נשב לקפה עם עוגה טובה וננקה קצת את הראש" ולפעמים כל מה שבא לנו זה שסבא וסבתא ישמרו עליהם לאיזה סופ"ש ויתנו לכם קצת שקט כדי שתוכלו לישון. ולאכול משהו טעים בלי הפרעות.

ויניקוט המציא את המושג "אם טובה דיה" (Good enough mother) –כלומר אם שנענית לצרכים של התינוק, אבל גם מאפשרת לו מרחב גדילה עצמאי ולא תמיד נענית לו וזמינה עבורו, זה טבעי וזה חלק מהחיים. זה תקף גם לגבי אבות (מעורבים?), אגב. אנחנו עושים את ההכי טוב שלנו ולא יכולים או צריכים להיות מושלמים, הילדים שלנו צריכים אותנו אנושיים ולא מלאכים מושלמים.

@eliormoryosef

"אנחנו לא צריכים להיות מושלמים", הפסיכולוגית שרון צונץ בריאיון עם אליאור מור יוסף בפודקאסט מלאכת צמיחה. #החייםהסודייםשלבניה5 #מלאכתצמיחה #אליאורמוריוסף #פסיכולוגית @Sharon Zuntz @*✧･ﾟ: *✧･ﾟ

♬ צליל מקורי - אליאור מור יוסף

צריך כפר שלם כדי לגדל ילד. או ילדה

אף אחד לא מדבר על זה  (חוץ ממני, שאני די חופר על זה) שבעולם המודרני שאנחנו חיים וחיות בו היום, ההורות הפכה לתפקיד שמוטל על שני אנשים בלבד, בדרך כלל, האבא והאמא (או האמא והאמא או האבא והאבא).

אם יש לילד בעיות בלימודים, אם הוא צריך אבחונים או שהוא מציק לאחותו, הכל זה עליכם. כשחיינו פעם בחברה יותר כפרית וקהילתית, לפני מלא שנים, כולם גידלו את הילד ולא רק ההורים שלו. זה היה משחרר ומרגיע. כל הכפר היה מחנך, מעיר כשצריך ועוזר. תחשבו איזה שווה זה.

כשהיה קשה להורים עם ההתנהגות של הילד הם היו מתייעצים עם זקני הכפר. לא הכל היה עליהם, הם לא נתפסו כהורים גרועים. ומה היום? הכל על ההורים. גם המשכנתא וגם הילדים, עם הבעיות שלהם. כחלק מגישה קפיטליסטית שמעודדת תפיסה אינדיבידואלית שאומרת שכל אחד חופשי לחיות את חייו כמו שהוא רוצה ושכל אחד אחראי לגורלו ומשוחרר מכבלי הקהילה המדכאת. ואני שואל: מי בכלל צריך חופש כזה כשהוא בא עם אחריות גדולה כל כך? ללכת עם הילדים לטיפולים ולחוגים ולדאוג להם ולעשות הכל ובסוף להיתפס כהורה שלא עושה מספיק כי הילד שלו צורח בערב והשכנים שומעים ומרכלים, כל אחד בבית שלו, עם דלת סגורה.

גדלתי בחברה החרדית וזכיתי לחוות חיים קהילתיים כילד וכמתבגר. זה מדהים לגדול ככה כילד. השכנה הייתה נכנסת באמצע היום ומעמידה לנו סיר, כשראתה שלא אכלנו את מה שאמא השאירה, ושואלת למה הבית לא מסודר, ואומרת לנו שנסדר כדי שכשאמא תחזור מהעבודה הבית יהיה מסודר לכבודה ושואלת למה לא עשיתי שיעורים עדיין ומי היה אצלנו בשבת ומה שלום סבתא. לא הייתם רוצים איזו שכנה כזו?

וכשהשתוללתי בשלוליות וכל הבגדים שלי התלכלכו, המחנך שלי מפעם, מכיתה ב', שגר בבניין לידנו, ראה אותי בשכונה ואמר לי לתלות את הבגדים לייבוש, להתקלח ולהחליף בגדים כולל גרביים ולשתות תה חם כדי שלא אהיה חולה ושהוא מחכה לפגוש אותי בבית הכנסת בערב בתפילת ערבית.

יש לקהילה גם חסרונות אבל הידיעה שכל הקהילה אחראית על חינוך הילדים ולא רק אני כהורה או כמורה, זה משחרר, זה מרגיע, זה מוריד קצת מהעומס. פתאום אני לא אמא או אבא כאלה גרועים, פתאום אני בסדר וזה שהילד שלי צורח בערב זה רק כי הילדים היום מכורים למסכים ולא יזיק שהשכן יתפוס אותו לשיחה במקום רק לצקצק מעבר לדלת ולרכל עלינו עם זוגתו. אנשים שחיים בקיבוץ או ביישוב קהילתי יבינו על מה אני מדבר.

אז אם קשה לכם, הכל בסדר, אתם בחברה טובה.