הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון, הם תוצאה של טעויות חשיבה נפוצות אצל ילדים והן אלו שגורמות להם להרגיש רע עם עצמם. כשנלמד להבין את הטעויות האלה ונלמד לשים לב אליהן ולזהות אותן, נוכל לזהות בקלות רבה את הטעויות שמאפיינות את הילדים שלנו וככה נוכל לדעת באיזה סוג של טעות חשיבה הם צריכים עזרה כדי שהם יוכלו לשנות את המחשבות המעוותת למחשבות חיוביות ומאוזנות שיאפשרו להם להעריך את עצמם יותר ולהרגיש טוב עם עצמם.

חשוב להדגיש שטעויות החשיבה האלה מאפיינות את כולנו, כולנו חושבים בצורה שגויה לא פעם ולא פעמיים. זה טבעי ואנושי והמוח שלנו מתעתע בנו. השאלה היא מה היא העוצמה של המחשבות השגויות האלו ומה התדירות שלהן וגם עד כמה הן פוגעות לנו ולילדים בתפקוד ובאיכות החיים.

1. הכל או כלום

שחור או לבן, נטייה לקיצוניות, אין אמצע. "אם הפסדתי במשחק זה אומר שאני גרוע במשחקים". בחיים שלנו אין משהו מושלם או גרוע לחלוטין. העולם מורכב, יש בו גם וגם. הטוב והרע מתערבבים יחד. (כאן כתבתי על איך נעזור לילדים עם טעות חשיבה של הכל או כלום).

2. הכללות

"כל הזמן", "תמיד זה קורה לי", "אף פעם אני לא מצליח", "בחיים אני לא אמצא משהו טוב" "אין לי שום סיכוי" ועוד. אצל ילדים עם טעות חשיבה של הכללות, כל כישלון או טעות נתפסים כמשהו נצחי שלא מפסיק. (כאן כתבתי על איך נעזור לילדים עם חשיבה מכלילה).

3. רק רע

ילדים שמסננים את הדברים הטובים. הטעות הזו נקראת גם מסנן מנטלי. ילדים שחושבים ככה, בוחרים בנקודה רעה אחת מתוך כל הדברים האחרים, מתמקדים רק בה ומתעלמים מהטוב. הם רואים רק את הכישלונות ולא את ההצלחות. (כאן כתבתי על איך נעזור לילד עם חשיבה שלילית).

4. פסילת החיובי

ילדים שהרבה פעמים רואים את הדברים הטובים שקורים להם כמשהו שקורה במקרה, וכתוצאה מזה הם לא מעריכים את עצמם וחושבים שהם לא שווים כלום. כי אם כל דבר טוב שקורה לי בחיים, קורה לי במקרה, ולא כי השקעתי ולא כי אני בעל יכולות ומשמעת עצמית, אז מה טוב בי בכלל? למה שאעריך את עצמי וארגיש שאני ילד אהוב, שייך ומוצלח? למשל: "התקבלתי ליחידה הנחשבת הזאת כי בטח חסר להם אנשים" במקום: "התקבלתי ליחידה הנחשבת הזאת כי השקעתי מאוד במיונים ובאתי מוכן". (כאן כתבתי על איך נעזור לילד שרואה את הדברים הטובים ככאלה שקורים במקרה).

5. הסקת מסקנות

הטעות הזו כוללת שני חלקים:

1. קריאת מחשבות – ילדים עם נטייה "לקרוא" מחשבות של אחרים על סמך השערות אישיות שלהם – הם משערים מה אחרים חושבים ומרגישים ומתייחסים להשערות שלהם כאל משהו ודאי ומוכח. למשל: "היא בטח חושבת שאני דפוק כי אמרתי תשובה לא נכונה", או "היא בטח חושבת שאני מוזר כי ראיתי איך היא הסתכלה עליי"
2. ניבוי עתיד שלילי – ילדים עם נטייה לניבוי של עתיד שלילי – ילדים שמדמיינים עתיד רע ומשוכנעים שבאמת זה מה שיהיה רק על סמך הדמיון שלהם. מעין נבואה שמגשימה את עצמה, הם מרגישים את הכישלון, עוד לפני שהוא בכלל קרה, ולכן הם לא מנסים לבדוק או לפעול כדי לשנות. למשל: "המבחן הולך להיות קשה, אני בטח אקבל ציון נמוך"
   (כאן כתבתי על טעות החשיבה הזו באריכות ועל איך נוכל לעזור לילדים עם טעות חשיבה כזו).

 6. חוסר פרופורציה

או חשיבה קטסטרופלית. ילדים שנוטים להמעיט ולמזער את הדברים הטובים בעצמם ובמציאות ולעומת זאת יש להם נטייה לנפח ולהגדיל מאוד את הדברים הלא טובים במציאות ובעיקר בעצמם. הם מגזימים ומנפחים את הטעויות והכישלונות והשגיאות שלהם. למשל: "אם נכשלתי במבחן לא אצליח בחיים", "עניתי תשובה לא נכונה בשיעור ובטח עכשיו אף אחד לא ירצה להיות חבר שלי". (כאן כתבתי על איך נעזור לילדים עם חשיבה כזו).

7. חשיבה רגשית

ילדים עם חשיבה רגשית בדרך כלל בונים הנחות על בסיס מה שהם מרגישים והם גם משכנעים את עצמם שזה "נכון" כי זאת תחושת הבטן שלהם. למשל: "אני מרגיש שאף אחד לא אוהב אותי בכיתה וזה סימן שבאמת אין מה לאהוב בי". במקום לעשות הפרדה ברורה בין מה שהם חושבים ומרגישים לבין המציאות בפועל. (כאן כתבתי על איך נעזור לילדים עם חשיבה רגשית).

8. "חייב" ו-"צריך"

ילדים עם נטייה לקבוע חוקים וכללים על כל דבר. למשל: "אני חייב להיות טוב במתמטיקה" או "הוא היה צריך לבוא איתנו ולא ללכת עם אחותו", "הם היו חייבים לוותר לנו". זו טעות חשיבה שמובילה את הילד להרגיש רגשות של כעס ותסכול, כי זוהי למעשה התמצית של הכעס: הרגשה חזקה שמציפה אותנו כשמשהו שלדעתנו היה "צריך" או "חייב" לא נעשה וזה חציית גבול מבחינתנו.

9. תוויות וסטיגמות

ילדים ששמים תוויות וסטיגמות על עצמם ועל אחרים. זו אחת מטעויות החשיבה המשמעותיות ביותר שגורמות לפגיעה בערך העצמי של הילדים. כי ילד שאומר על עצמו (או שאומרים עליו ואז הוא מתחיל להאמין לזה?): "אני עצלן", "אני גרוע", "לא יצא ממני כלום", "אני ביישן", "אני מופנם", "אני ילד שקט", "השנה אני לא פנוי ללמידה", איך הוא ירגיש עם עצמו?

10. אחריות מוגזמת

אלו ילדים שלוקחים על עצמם את כל האחריות, כמעט בכל דבר, גם כשאין לזה הצדקה במציאות. נשמע אותם אומרים הרבה "הכל בגללי". כמו: "אני עפיפון כי לא מצאתי את הקמח במכולת" במקום: "אשאל איפה הקמח כי זו פעם ראשונה שלי במכולת הזאת ואני לא מכיר אותה ובכלל המכולת הזאת באמת לא מסודרת וברורה". או "לא הכנסתי גול ובגללי כל הקבוצה תפסיד" ואולי ההפסד הוא לא רק בגלל ילד אחד (אתה) כי עוד ילדים היו יכולים להכניס גול? או "המורה כעסה על חבר שלי בשיעור בגללי, הייתי יותר מידי בשקט ובגלל זה היא שמה לב אליו שהוא מדבר". אלו ילדים שחושבים שהכל בגללם.