בשנים האחרונות גוברת הביקורת על שימוש בבעלי חיים לצורכי האדם. הביקורות המרכזיות הם מצד ארגונים טבעוניים וזכויות בעלי חיים שאומרים שבעלי חיים הם לא אוכל ושאסור לפגוע בהם. מבקרים גם את תעשייה הניסויים בבעלי חיים וכל שימוש בבעלי חיים לצרכים של האדם, לרבות רכיבה על סוסים וכל תחום אחר. אחת הביקורות פונה גם לתחום של טיפול בעזרת בעלי חיים. המבקרים טוענים שבעלי החיים הם יצורים סובייקטיביים, ופסול ולא ראוי ולא נכון להשתמש בהם לצרכים שלנו, בני האדם, גם כשמדובר בטיפול רגשי שמועיל ומסייע לאנשים. (ראו מאמרו של יקי שגיא בעיתון הארץ, 24.07.2018).

ביקורת מרכזית נוספת עוסקת בשאלת המוסריות של החזקה וגידול של חיות מחמד לא מתורבתות (כמו נחשים, תוכים, אוגרים ועוד) כחיות מחמד לצרכים שלנו, בני האדם. להרחבה ופירוט בנושא אפשר לקרוא מאמר שהייתי שותף לכתיבתו באתר סנייקס (למה החיה הזו אצלך ולא בטבע?).   

אז זה בסדר? לדעתי כן

אני מטפל בילדים גם בעזרת בעלי חיים ואני קצת סולד מכל האמירות המתייפייפות שאומרות שלא ראוי להשתמש במונח "באמצעות", כי זה מחפיץ את בעלי החיים, כי בעלי חיים הם לא כלי. בעלי חיים הם כן כלי, כלי שעוזר לנו. וזה לא אומר שאנחנו מנצלים אותם או פוגעים בהם. בדיוק כמו שאנחנו לא פוגעים בגננת של הבן שלנו, שעוזרת לו להתפתח ולגדול או במעצבת הפנים שלנו שעוזרת לנו לבנות בית יפה ומעצוב. הם אמצעי להשגת מטרה. למה זה רע?

• הדדיות ושיתוף פעולה: חשוב להבין שהקשר בין בני אדם לבעלי חיים בטיפול רגשי הוא לא חד-צדדי והוא לא נצלני בהכרח. במקרים רבים, בעלי החיים המשתתפים בטיפול רגשי זוכים לטיפול מסור, דאגה ותשומת לב שלא היו מקבלים בסביבה אחרת. זוהי מערכת יחסים הדדית, שבה גם בעל החיים זוכה לרווחה ולתשומת לב, ולא רק המטופל. האם כל המקומות ככה? לא. האם זה בסדר? לא. אבל למה להכליל? יש מקומות, ולדעתי הם הרוב, שהחיות מקבלות בהם טיפול מדהים. 
  
  
• רווחת בעלי החיים: רוב בעלי החיים שחיים כיום כחיות מחמד, לא היו יכולים לחיות בטבע. פגענו בטבע והרסנו אותו, השחתנו בתי גידול רבים ובנוסף על ידי רבייה בררנית, שינינו את המראה של בעלי החיים ובכך גזרנו עליהם לחיות בשבי כל חייהם כי הם לא יכולים להסוות את עצמם (לדוגמה מופעים מסוימים בזוחלים). בעלי החיים (לפחות אצלי) זוכים לחיים הכי טובים שהם היו יכולים לקבל, למעקב וטרינרי קבוע, ולחיות חיים מלאים וטובים. השימוש בהם בטיפול רגשי הוא למעשה חלק ממאמץ לשפר את חייהם ולא לנצל אותם. הם לא בובה שעוברת מיד ליד. הם יצורים חיים עם צרכים מסוימים שאני שומר ומוודא שלא נפגעים. למשל טרנטולות לא אוהבות שמרימים אותן, זה מפחיד אותן ומלחיץ אותן, לכן אצלי לא מרימים טרנטולות.
  
  
• הכרה במורכבות המוסרית: הביקורת על השימוש בבעלי חיים בטיפול רגשי לפעמים מגיעה מתפיסה דיכוטומית של המוסר, אבל המציאות המוסרית מורכבת יותר. בעולם שבו קיימים קשרים הדדיים רבים בין האדם לחיה, לפעמים בלתי נמנע להכיר בזה שיש מצבים שבהם שימוש הדדי מבוקר ומושכל יכול להיות מוצדק ואף מועיל לשני הצדדים. במקום להימנע מכל קשר עם החיות, ראוי לשאוף לקשרים הדדיים מוסריים, מכבדים ומתחשבים.

ובסוף אני מבין את האנשים הרגישים, שחשוב להם מהחיות, שלא רוצים שהן יפגעו, שלא רוצים שננצל אותן. אם אתם כאלה, רגישים, אכפתיים ולוחמי צדק (בלי לזלזל. גם אני כזה!), אני מזמין אתכם להסתכל על הנושא במבט מורכב וביקורתי ולא באופן של שחור או לבן, המציאות היא לא רעה או טובה, היא גם וגם. יש בה גם טוב וגם רע. כמו בכל תחום בחיים שלנו.

מערכת יחסים טיפולית בין מטפל למטופל, בכלל, היא לא שוויונית או הדדית, יש בה היררכיה ויש שיאמרו אפילו ניצול של חולשה של אנשים שמתמודדים עם קשיים. אבל האם בגלל זה נכון למחוק ולבטל את כל עולם הטיפול הנפשי? מובן שלא. האם חשוב להכיר את המגבלות שלו ולהיות ערים ליחסי הכוח המובנים שיש במערכת יחסים טיפולית? מובן שכן.

כמו כן, נסיעה ברכב, האם זה מושלם? לא. אוהו כמה שלא. ומה לגבי רכישה של בגד – זו רכישה שכרוכה בניצול ופגיעה. ובקיצור, כל היבט בחיים שלנו כרוך בפגיעה, ניצול וחוסר צדק. גם לא כל בני האדם נולדו עם אותו הון חברתי ותרבותי. זה עצוב אך זו המציאות. אנחנו שואפות ושואפים לשפר אותה, לדייק אותה ולחיות בעולם טוב יותר. צודק יותר. האם זה יקרה מחר בבוקר? לא. האם זה אפשרי? לדעתי בהחלט כן.

לכן אני אומר שחשוב שנהיה מודעים, שנשאל את השאלות, שנטיל ספק, שלא נשתיק את חוש הצדק שלנו, אבל עוד יותר חשוב, לא ללכת על "עיוור", אחרי כל דעה או אג'נדה שנשמעת לנו פוסט מודרניסטית, רדיקאלית ובועטת. חשוב שנפתח חשיבה עצמאית ונלמד את הדברים לעומק ולא נזרוק סתם סיסמאות לאוויר בלי להבין.

למה זה חשוב? כי כשאנחנו עושים את זה, זה כמו דת. אנחנו מקבלים אמת אחת בצורה מוחלטת רק כי היא נראית לנו נכונה בלי לבדוק ולהתעמק וזה מסוכן. וגם אם בדקתם והגעתם למסקנה אישית ששימוש של בעלי חיים בטיפול רגשי הוא נצלי ופוגע לדעתכם, סבבה, זכותכם. אבל חשוב שתנהלו דיאלוג מכבד, אל תפסלו אנשים אחרים רק כי הם חושבים אחרת מכם. זכותכם לבחור לאיזה טיפול ללכת, זכותכם להחליט למה להתנגד ועם מה להסכים, כמובן, אבל בבקשה, בואו ננהל דיאלוג מכבד, אל תקראו לי לא מוסרי או מנצל חיות.