אחת מטעויות החשיבה הנפוצות אצל ילדים ומתבגרים היא חשיבה בצורה של הכללות (כאן כתבתי על 10 טעויות החשיבה הנפוצות שפוגעות בהערכה העצמית אצל ילדים ובני נוער).

ילדים שחושבים בצורה מכלילה חושבים ככה: "הכל", "תמיד", "כל הזמן", "אין לי שום סיכוי", "תמיד זה קורה לי", "אף פעם אני לא מצליחה" ועוד. כל חיסרון או טעות נתפסים כמסלול נצחי ובלתי פוסק. במציאות, גם כשיש בנו משהו לא מושלם או איזה חיסרון, החיסרון הזה מסוים, אבל כשמגדילים אותו במחשבה ומשכפלים אותו ואומרים שהוא קיים בכל תחום ובכל זמן הוא נהיה מפלצתי.

דוגמאות לחשיבה מכלילה

"איחרתי לשיעור ונכנסתי בדיוק כשהמורה סגרה את הדלת – תמיד זה קורה לי"

"הילד שלי מוציא אותי מדעתי – תמיד נופלים לו דברים מהידיים"

"איזה פאדיחות היו לי! בדרך לבית הספר שמתי לב שהגרביים שלי לא באותו צבע וכולם צחקו עליי"

"אני לא מצליח לעשות כלום בחיים שלי. כל מה שאני מתכנן לא מצליח"

המחשבות שלנו משפיעות על איך שנרגיש

מובן שאם נחשוב שתמיד ובכל פעם וכל הזמן לא הולך לנו, נרגיש רע עם עצמנו כי מה זה אומר עלינו? שאנחנו גרועים ושאין לנו מזל ושהחיים שלנו לא טובים.

כולנו טועים ונכשלים לעיתים קרובות (אלו שלא – כנראה לא מודעים מספיק) אבל האם נכון לומר שאנחנו "תמיד" נכשלים? ש"שום דבר" לא מצליח לנו "אף פעם?"

אנחנו שומעים את מה שאנחנו חושבים!

ילד אחד התלונן בפניי פעם ואמר לי שהוא לא מצליח לעשות שום דבר ממה שהוא רוצה. שאלתי אותו: "שום דבר אתה לא מצליח לבצע? אלי למשל אתה תמיד מגיע בזמן, לבוש כמו שצריך, ומסודר. איך אתה מצליח בכל כך הרבה דברים?"

"אוי אתה עם הפסיכולוגיה שלך, לא התכוונתי לשום דבר, ממש, התכוונתי להגיד שבנושא של שבמקצועות שחשובים לי, אני לא מצליח"

אז למה לומר שום דבר לא הולך לי? המילים עושות את ההבדל. אם מישהו יאמר את דעתו על נושא מסוים ואני אגיב לו: "אני לא חושב שזה בדיוק ככה", הוא ייעלב מזה? סביר להניח שלא. ואם אגיד: "אתה טועה, מה שאמרת לא נכון", אולי הוא לא יאהב את זה אבל לא בהכרח ייפגע. ואם אגזים ואומר:  "אתה טמבל אמיתי אין לך מושג על מה אתה מדבר בכלל", האם הוא ייעלב? כנראה שכן. גם אם אגיד להגנתי: "לא התכוונתי לומר שאתה טמבל, רק רציתי להגיד שלדעתי הדברים לא מדויקים".

מילים בוטות משדרות מסר בוטה. מילים מבזות ומשפילות מעבירות מסר מבזה ומשפיל. גם כשהן מופנות לאחרים או כלפי עצמנו. גם אם אנחנו מתכוונים להן, וגם כשאנחנו לא מתכוונים למלוא המשמעות שלהן. אנחנו פוגעים בעצמנו בלי לשים לב!

ככה נלמד לחשוב אחרת

• במקום: "איזה דפוק אני! למה הייתי צריך לפתוח את הפה?"
  ננסה את זה: "חבל שהייתה לי פליטת פה כזו. אבל זה קורה לאנשים לפעמים וזה לא סוף העולם"

   

• במקום: "איזה עפיפון אני, עוד פעם פישלתי!"
  ננסה את זה: "עפיפון? תבדוק מה קרה ולמה זה קרה, מה יכולת לעשות כדי לא להיכשל שוב, ותתקן את הגישה שלך. זה לא אומר שאתה עפיפון"

   

• במקום: "אני לא יודע לעשות שום דבר כמו שצריך"
  ננסה את זה: "שום דבר? למה לרדת ככה על עצמך? הרי יש דברים שאתה יודע לעשות בצורה נהדרת, גם אם יש דברים מסוימים שאתה עדיין לא יודע לעשות בצורה מושלמת."

   

• במקום: "למה אני חסר מוח, למה אני לא מסוגל להגיד לו "לא!"?"
  ננסה את זה: "בסך הכל חסר לך אומץ לעמוד על שלך ולסרב לילד שעושה עליך מניפולציות ומשגע אותך כמו שמשגע ילדים רבים אחרים. זה לא אומר שאתה חסר מוח, להרבה ילדים קשה להגיד "לא!" לילד מאתגר כזה"

   

• במקום: "כל ילד קטן יודע איך עושים סרטון לטיקטוק ורק אני לא!"
  ננסה את זה: "זאת הכללה ממשה לא נכונה. לעשות סרטונים לטיקטוק זו מיומנות שממש לא כל אחד יודע. זה כמו ללמוד לשחות, יש כאלו שזה בא להם בקלות יותר והם די מהר מצליחים ויש כאלה שצריכים יותר הדרכה והכוונה כדי להצליח. אם חשוב לך להצליח לעלות סרטונים לטיקטוק, אתה יכול להשקיע בזה ולהצליח"

   

• במקום: "אין סיכוי שאני מצליח לעשות את זה!"
  ננסה את זה: "ואולי אתה אומר את זה כי אתה מאמין ומשוכנע שאין לך יכולת להצליח? כשאתה אומר את זה אתה מחליש את עצמך ובעצם לא נותן לעצמך שום סיכוי באמת להצליח. גם אם משהו נראה לך קשה עכשיו, הוא לא בלתי אפשרי, אם זה יהיה לך חשוב, תוכל להצליח ואנחנו כאן כדי לעזור לך, אבל לא לנסות מראש, מחשש שלא תצליח, זה מתכון לכישלון ודאי"

   

אנחנו מלמדים את הילדים לחשוב בהכללות

@ziva.bakerman

#הדרכתהורים #הורים #ילדים #הוריםוילדים #מדריכתהורים

♬ צליל מקורי - זיוה בקרמן | הדרכת הורים

פעם הגיעה אליי אמא אחת עם הבן שלה. הילד התריס מול אמא שלו: "אף פעם לא היית פנויה בשבילי לשום דבר שהייתי צריך", בתגובה האמא ענתה לו בכאב: "תמיד הוא עשה לנו צרות. הוא לא נתן לנו רגע אחד קטן של נחת"…

התקשיתי להתאפק מלחייך כשהערתי להם: "שניכם משתמשים בהכללות! את טוענת שהוא "תמיד" עושה לכם צרות בלי שום רגע אחד קטן של נחת ואתה מחזיר לאמא באותו מטבע שהיא "אף פעם" לא הייתה פנויה אליך ל"שום דבר" שהיית צריך ממנה".

מדהים לגלות איך הורים מלמדים את הילדים לחשוב בהכללות. הורה לא יצעק על הילד שהוא שופך את השתייה "מידי פעם", כי זה לא קיצוני מספיק. הוא יצעק על הילד: "אתה לא יכול לשתות בלי לשפוך? אתה לא מסוגל לשחק בלי לריב עם אחותך?" ועוד ועוד וכל זה בזמן שזו התנהגות שאולי באמת אופיינית לילד אבל בכל מקרה בטוח לא קורית תמיד.

למה אנחנו מתפלאים כשהילדים הללו גדלים ולומדים לחשוב באותה הדרך של הכללות כשהם באים להעריך את היכולת שלהם להצליח?

כדי להשאיר דברים בפרופורציה חשוב להימנע עד כמה שאפשר משימוש במילים מכלילות, כמו "תמיד", "אף פעם", "כולם", "כל הזמן", במיוחד כשמדובר בהערכה עצמית או בהבעת תחושה או דעה. תנסו לאמץ, עוד היום, אתגר שבועי! תנסו במשך שבוע שלם להימנע מניסוחים מכללים דוגמת:  "תמיד", "אף פעם" וכדומה. ותראו איך זה משנה את האווירה בבית! בהצלחה!