תתחילו לסמוך על בני הנוער – מכתב פרידה ממערכת החינוך

קוראים לי נועם פרנקל, אני בן 18 ולא מזמן סיימתי כיתה יב'. למעשה כאן מגיע לסופו הרומן שלי עם מערכת החינוך. חווייתי במערכת החינוך לא מעט עליות וירידות. יש לי דברים טובים להגיד על המערכת לצד דברים פחות טובים, הכל מאהבה ורצון לשפר ולשנות. מגיל צעיר מאוד אהבתי טכנולוגיה, עניין אותי לדעת איך דברים עובדים ואהבתי להתנסות בדברים חדשים. כשהייתי בכיתה ט', בחטיבה, החלטתי לפתוח את העסק שלי לבניית אתרים. רציתי להרוויח כסף לבד ולהיות עצמאי. רציתי שיהיה לי חופש ושלא אצטרך להסתמך על ההורים. היום העסק שלי במצב מעולה, יש לי לקוחות קבועים, תמיד יש לאן לשאוף אבל אני מרוצה מאוד. החלום שלי הוא לפתוח חברה, להעסיק עובדים, לגדול ולהביא את התוצאות הכי טובות ללקוחות שלי. אני מאוד אוהב את התחום של בניית אתרים ואני טוב בו.

מה לתלמיד בן 15 ולניהול עסק לבניית אתרים? שאלה טובה. מישהו שהכרתי באיזה פורום שאל אותי אם אני מתעסק בקידום אורגני ואם אני יכול לעזור לו. לא ידעתי בכלל מה זה, לכן החלטתי ללכת וללמוד על זה לבד. אחרי כמה ימים חזרתי אליו עם ידע והצעה ולמעשה זו העסקה הראשונה שלי. התאהבתי בתחום, הרמתי טלפונים לעסקים, הכנתי כרטיסי ביקור והלקוחות המליצו עליי. לאט לאט לקוחות התחילו להגיע אלי וגדלתי. אהבתי את זה מאוד, התחלתי להרגיש שאני מצליח ושאני עושה את מה שאני אוהב. נראה לי שאנשים העדיפו לבוא אלי כי הם ראו שאני מקצועי וגם נותן תוצאות, הייתי צריך להוכיח את עצמי כי אני לא חברה גדולה עם מלא לקוחות, אמרתי ללקוחות שחשוב לי להתנסות וללמוד ושחשוב לי שהם יהיו מרוצים, אז אנשים סמכו עלי והתוצאות היו טובות מאוד. 

עכשיו, כשאני נפרד ממערכת החינוך, חשוב לי לומר להורים שלנו ובכללי למבוגרים ולכל אנשי החינוך ולכל מי שיקרא את המאמר הזה: בבקשה מכם, תתחילו לסמוך עלינו! אני מתכוון, על בני הנוער. תתמכו בנו במסע שלנו, גם אם לא יצליח לנו בהתחלה. אנחנו צריכים אתכם איתנו, חשוב לנו לדעת שאתם מאמינים ביכולות שלנו להצליח. החיים מורכבים ואנחנו רוצים להיות מוכנים – אנחנו דור העתיד. את כל הדברים שאתם לא הצלחתם לתקן, אנחנו רוצים לנסות לתקן. תתחילו לסמוך עלינו. אל תחשבו שאנחנו לא יכולים רק כי אנחנו עוד כאילו "קטנים". יש לנו מלא דברים שאנחנו יודעים ללמוד לבד. אנחנו הדור שעבר את צוק איתן ועמוד ענן, את הקורונה ואת חרבות ברזל. אנחנו הדור שמבין בטכנולוגיה ויודע ללמוד לבד ומהר. הזמנים השתנו, יש לנו גישה למאגר הידע הגדול בעולם- האינטרנט.

כשהמבוגרים והסביבה דוחפים אותך מגיל צעיר, זה גורם לך להאמין בעצמך. זה עוזר לך לדעת שאתה מוצלח. גם אם לא הולך לך, אתה מאמין בעצמך וביכולת שלך ללמוד ולנסות ולברר ולהשתפר. ככה התחלתי בגיל 15 להחתים לקוחות על חוזים, לשלוח הצעות מחיר, לגבות כסף, לעבוד עם לוחות זמנים וללמוד, כל הזמן, ידע חדש, כל זה במקביל ללימודים ולחברים.

מערכת החינוך חד משמעית לא מאמינה בנו ולא דוחפת אותנו מספיק. זה מפחיד את ההורים ואת המורות, שילד חוקר משהו ומתנסה בו. למה? תנו לנו לנסות. מה עדיף, שנשחק במחשב? אני רוצה שיידעו שאנחנו, בני הנוער, חרוצים ושחשוב לנו להצליח. להרבה הורים ומורות זה נראה לא נורמטיבי, לפתוח תיק במס הכנסה, לנהל עסק וכל זה. וגם לי אמרו את זה "למה אתה צריך את זה?", "תתרכז בלימודים", החששות מובנים, אבל תתנו לנו להתנסות. זה לא במקום הלימודים, זה במקביל. גם אם ניכשל, לפחות ניסינו ולמדנו מזה.  כמה דברים אנחנו עושים בחיים ומצליחים לנו על הפעם הראשונה? כמעט כלום. כל דבר צריך לנסות שוב ושוב ושוב ושוב עד שמצליחים.

לדעתי מערכת החינוך בכלל לא מעודדת אותנו לעצמאות ולהאמין ביכולות שלנו ולדחוף את עצמנו, במקום זה מכוונים אותנו לציונים ומסלול קבוע לכולם. לדעתי צריך לשנות דברים מהיסוד אבל בראש ובראשונה צריכים לשנות את הגישה: להאמין יותר בילדים, לתת להם הרגשה שהם יכולים להצליח ולעשות את מה שהם אוהבים ולהיות טובים בו. זה כל כך פשוט וזה עובד.

וגם לבני הנוער אני רוצה לומר: תעזו, תחקרו, תנסו לעשות מעבר למה שנותנים לכם, אל תקבלו את המציאות כמו שהיא, אל תקשיבו לקולות שינסו להוריד לכם, זה נחמד להרוויח כסף ולהתנסות בדברים ולהרגיש שהגעת להישגים בכוחות עצמך, זה מפתח עצמאות ומסוגלות. לא צריך לחכות לאחרי הצבא. תבואו פתוחים, לא הכל ילך חלק, יהיו קשיים בדרך, זה חלק מהסיפור. 

כשהיה לי קשה פשוט ניסיתי לבדוק איפה אני יכול להשתפר. בקורונה, במקום להתמרמר, החלטתי לנצל את הזמן לדברים חיוביים, ישבתי שעות על היוטיוב ולמדתי לבד. אחד האתגרים המשמעותיים שנתקלתי בהם היה דווקא בעבודה מול מבוגרים. מבוגרים יכולים לנצל אותך בתור נער. לפעמים הם חושבים שהם יכולים להוציא ממך כל מה שבא להם רק בגלל שאתה קטן. אף אחד לא הכין אותי לזה.

מצחיק שאני אומר את זה בגילי, אבל לעבוד עם לקוחות זה חלק מלנהל עסק ולפעמים יהיו גם כאלה שלא יהיו מרוצים, אני שמח שבגיל כזה התנסיתי בזה כי עכשיו אני יותר מוכן לחיים. מי היה שם בשבילי? מי לימד אותי את הדברים החשובים שאני צריך לדעת? מערכת החינוך לא הייתה שם מספיק. יש דברים מדהימים במערכת החינוך. אבל בחלק הזה, של להכין אותנו לחיים האמיתיים ולדעת מה לעשות, ואיך להתנהל, ואיך להציב גבולות, זה לא היה.

היה מישהו שפעם התקשר אלי, אדם מבוגר בעלים של חברה למוצרי בית, תנורים וכאלה, חברה די מפורסמת, ביקש שאבנה להם אתר, קבענו פגישה אצלם במשרד והוא הופתע לראות שאני בן 17, אבל הוא דווקא אהב את זה. יש לי כמה לקוחות קבועים, הלקוח הראשון שלי, מאז שהייתי בכיתה ט', יש לו עסק של ברים וקייטרינג לאירועים, עד היום הוא איתי. אני חושב, בצניעות, שיש יתרונות רבים בלעבוד עם בני נוער. אנחנו חרוצים וחשוב לנו שתהיו מרוצים ואנחנו פנויים, יחסית, ולכן העבודה שלנו מהירה, אנחנו מוסיפים ערך מוסף לעסק שלכם ואני גאה בכל עסק שאני מלווה כבן נוער חרוץ ומשקיען. כשהייתי צעיר יותר זלזלו בי כשפתחתי את העסק אבל כשראו את היכולות שלי בהמשך הדרך, הגיעו תגובות מדהימות! אמרו לי "נועם, שאפו". אני רוצה לבקש מהאנשים המדהימים שנמצאים במערכת החינוך, צוותי החינוך וההוראה, תגידו את זה גם לתלמידים הבאים שילכו בדרכי, אלו שאולי עדיין לומדים במערכת החינוך. בבקשה תתמכו בהם ותגידו "שאפו". זה כל מה שהם צריכים, אני יודע את זה כי הייתי שם.

ואם אתם צריכים אתר, מוזמנים לדבר איתי:

053-2855944 – נועם פרנקל 
https://noamdsy.com
noam@noamdsy.com